שיניים רגישות (רגישות יתר של השיניים / רגישות צווארית של השיניים / היפרסנסיטיביות דנטינלית)
מהן הסיבות? מה אפשר לעשות?
ד"ר גיא וולפין – ביה"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל אביב
כ-25% מהאוכלוסייה חווים רגישות בשיניים. ישנם אנשים שמרגישים זאת כמעט בכל פעם שהם צורכים מזון או משקה קר, מתוק או חמצמץ, ויש כאלה שאפילו שאיפת אוויר קר (בעיקר בחורף) גורמת להם לאי נוחות. לרוב, צעירים בגילאי 20–45 מושפעים יותר, כאשר נשים נוטות לסבול מהבעיה יותר מגברים, במיוחד אם קיימות בעיות חניכיים או הרגלי צחצוח לא נכונים. הכאב בדרך כלל חד, קצר וחולף במהירות.
האבחנה של "שיניים רגישות" חייבת להיעשות לאחר בדיקה יסודית אצל רופא שיניים, הכוללת בדיקה קלינית וצילומי רנטגן, כדי לוודא שהשן עצמה בריאה אך רגישה. יש לשלול אפשרות של עששת, סדק, סתימה פגומה, דלקת חניכיים ועוד, כדי להגיע לאבחנה מדויקת ולטיפול מתאים. בפועל, רוב הסובלים מהבעיה אינם פונים לייעוץ מקצועי, וחבל.
המצב מכונה בשמות שונים: שיניים רגישות, רגישות דנטלית מוגברת, רגישות צווארית, רגישות בצוואר השן, וכן Dentine hypersensitivity, Hypersensitive teeth, Hypersensitive dentine.
מה גורם לרגישות בשיניים?
הסיבה המרכזית היא חשיפת הדנטין באזור צוואר השן. הדנטין הוא המרכיב העיקרי של השן, המצוי הן בשורש והן בכותרת. הרגישות היא אישית, ולא תמיד תלויה בכמות הדנטין החשוף או בעוצמת הגירוי – יש אנשים שלא חשים כלום גם כשיש הרבה דנטין חשוף, ואחרים סובלים מאוד גם מחשיפה מזערית. לעיתים החשיפה מיקרוסקופית ואינה נראית לעין.
באופן תקין, הדנטין בכותרת השן (החלק הגלוי בפה) מצופה אמייל שמגן עליו. הדנטין שבשורש אמור להיות מכוסה בעצם הלסת וברקמת החניכיים. לכן, בדרך כלל הדנטין אינו חשוף. למרות שבדנטין עצמו אין עצבים, קיימות בו תעלות זעירות מיקרוסקופיות (טובולים) שבתוכן שלוחות עצביות מוקפות נוזל. גירוי של הדנטין החשוף (למשל, שינוי טמפרטורה, מגע, חומציות, מתיקות או מליחות) גורם לשינוי בתנועת הנוזלים סביב העצב, מה שמוביל לתחושת כאב.
למה הדנטין נחשף?
הגורמים העיקריים לחשיפת הדנטין, העלולים לגרום לרגישות, הם:
- נסיגת חניכיים לאחר דלקות חניכיים וטיפול בהן – 60–98% מהמטופלים הפריודונטליים מדווחים על רגישות לאחר הסרת אבנית, בשל חשיפת השורש לאחר סילוק האבנית (=חיידקים) שכיסו את האיזור. חשוב להבין שאין זו אשמת השיננית אלא להיפך, היא מסלקת את הגורם היהומי החיידקי שגרם לנסגת החניכיים ומונעת את ההחמרה.
- נסיגת חניכיים לאחר ניתוחים דנטליים – עקירות, השתלות וכדומה.
- נסיגת חניכיים בעקבות טיפול אורתודונטי.
- דנטין חשוף מלידה (כ-10% מהמקרים).
- שחיקת חניכיים או שיניים עקב צחצוח חזק מדי או שימוש במברשת קשה – abrasion – מה שעלול להזיק לחניכיים ולשיניים.
- הרגלים מזיקים (פארא-פונקציות) – כגון חריקת שיניים (ברוקסיזם), הידוק שיניים, לעיסת חפצים קשים או החזקתם בפה.
- וכמובן סתימות לקויות, כתרים לקויים, שיניים עקומות וצפופות, חבלה דנטלית ועוד
דרכי טיפול והקלה
ראשית, יש לאבחן ולטפל בבעיות כמו עששת, סתימות פגומות או דלקות חניכיים. ללא טיפול, המצב עלול להחמיר.
שנית, חשוב לקבל הדרכה מקצועית מרופא שיניים או שיננית לגבי צחצוח נכון, בחירת מברשת ומשחת שיניים מתאימות, וכן שימוש נכון בעזרים כמו שטיפות פה, חוט דנטלי, קיסמים מיוחדים או מתזי מים. גם בשימוש במברשת חשמלית עם חיישן לחץ מומלץ לבחור ראש רך ולהתייעץ כיצד להשתמש נכון. כמו בכל כלי נשק, שימוש לא נכון עלול להזיק במקום להועיל. כדאי גם לתרגל עם השיננית / הרופא האישי כיצד לצחצח ולנקות בכל פעם שבאים לבדיקה / טיפול תקופתי – אל תתביישו לשאול – זהו חלק חשוב במקצוע שלנו. צחצוח חזק מדי (=צחצוח אגרסיבי) גם יגרום לנזקים לחניכיים ולנסיגתן.
משחות שיניים לשיניים רגישות
חלק מהמשחות מכילות חומרים שמפחיתים את רגישות העצב, ואחרות יוצרות שכבת הגנה על הדנטין החשוף. אין משחה אחת שמתאימה לכולם – מומלץ לנסות משחה אחת במשך חודש, ואם אין שיפור, לעבור לסוג אחר, עד למציאת המשחה המתאימה, בהתאם להנחיות הצוות הרפואי.
טיפולים נוספים
אם אין שיפור, ייתכן שהרופא ימליץ על טיפול במרפאה – למשל, ציפוי השורש בחומרים ייעודיים. במקרים קיצוניים במיוחד, ייתכן שיהיה צורך בטיפול שורש או בהשתלת חניכיים באזור החשוף. אפשר גם לבצע בד סיליקוני רך וללמוד איזו משחה מיוחדת לשים בו כדי להגן על השורש החשוף ולסייע באיטום הנקבוביות שבו, שגירוי בהן יגרום לרגישות הצווארית של השיניים. זוהי משחה עם כמות גדולה מאוד של פלואוריד (בערך פי 10 ממה שיש במשחת שיניים רגילה של מבוגר) ועל כן בישראל אלמקס ג'ל נמכרת כתרופה עם מרשם. יש להרחיק אותה מילדים ולקבל הדרכה מהרופא כיצד להשתמש בה, ורק בעזרת סדים סיליקוניים אלו.אופציה נוספת לניסיון היא משחה שנקראת tooth mousse gc.