כאשר החור עמוק מאוד, הריקבון והחיידקים מגיעים סמוך למוך, שהוא העצב שבתוך השן וכלי הדם שלידו. אם הריקבון והחיידקים יחדרו למוך תיווצר דלקת בעצב (="פולפיטיס") או נמק בעצב (="נקרוזיס") ויהיה צורך בטיפול שורש ובדר"כ גם מבנה וכתר. חשוב לזכור, האיבחון של דלקת בעצב או נמק תלוי גם בבדיקות קליניות שונות שאנו מבצעים לפני האיבחון וקבלת החלטות רפואיות. לא רק צילומי הרנטגן קובעים מה נבצע. 

בתהליך כיפוי (=כיסוי) המוך, במידה והרופא איבחן שיש חור מאוד עמוק אך ככל הנראה עוד אין דלקת בעצב, רופא מנוסה ושמרני ינסה להציל את השן ולא מיידית להחליט על טיפול שורש או רק לעשות "סתימה": הרופא מורח באיזור העמוק ביותר חומרים מיוחדים שתפקידם לחסל חיידקים ולחזק את האיזור, ולבודד את איזור העצב שנחשף מחשיפה לאוויר ולחיידקים, למשל Theracal שמעודד בניית השן מחדש באיזור הפנימי ע"י שיחרור  calcium silicate וחומרים אנטיבקטריאליים אחרים. כמו כן נמרחים גם חומרים אחרים לחיטוי/ניקוי/הפחתת הרגישות שאופיינית לחורים עמוקים מאוד.

* תדמיינו "כיפת ברזל" נגד חיידקים… שגם מעודדת את החלמת השן ובניית דנטין חדש בחלק הפנימי ביותר של השן… עד היום התהליך הזה מדהים אותי בכל פעם מחדש…

רק לאחר ביצוע כיפוי המוך ימשיך הרופא ויבצע את שיחזור השן והאנטומיה המקורית. כיפוי המוך הנ"ל משפר את הסיכוי של הצלחת הסתימה, לעומת סתימה "רגילה" עמוקה וללא כיפוי מוך. כמובן כל זאת בתנאי שעדיין לא מתפתח דלקת בעצב, נמק או זיהום.

ייתכן ובגין הקירבה לעצב של החור העמוק השן תהיה רגישה בהתחלה לאחר הטיפול, במיוחד לקור ו/או לעיסה של מאכל נוקשה, אך אם אין כאבים קשים שמתפתחים – סביר להניח שהרופא הצליח למנוע את הדלקת בעצב ואת הצורך בטיפול שורש, והרגישות במשך הזמן תפחת. יש לזכור שכל פצע עמוק בגוף מחלים לאט, ובמיוחד בשיניים דרושה סבלנות… 

הטיפול לכיפוי המוך כרוך בתוספת תשלום מעטה יחסית, וכמובן שסה"כ התשלום יהיה זול בהרבה מאשר תשלום על טיפול שורש + מבנה + כתר… כך שמאוד כדאי לנסות ולבצע אם עדיין לא חיביים טיפול שורש.

אם יתפתח כאב חזק בשן זו, ובמיוחד כאב ממושך שאולי גם מקרין לאיזורים אחרים של הלסת, יש ליצור קשר עם המרפאה ליצירת קשר עם המרפאה לעזרה ראשונה (אקסטירפציה בדרך כלל), ובהמשך בכל זאת יהיה צורך לבצע טיפול שורש.