טיפולי שיניים, מחלות לב ואנטיביוטיקה למניעת אנדוקרדיטיס – מה חשוב לדעת?

ד"ר גיא וולפין – ביה"ס לרפואת שיניים, אוניברסיטת תל אביב

מהי אנדוקרדיטיס זיהומית?

אנדוקרדיטיס זיהומית היא זיהום של הציפוי הפנימי של הלב, ובעיקר של מסתמי הלב. מדובר במחלה שאינה שכיחה, אך היא עלולה להיות קשה ואף מסכנת חיים.

המחלה מתפתחת כאשר גורמים מזהמים, לרוב חיידקים, חודרים למחזור הדם ומתיישבים באזור מתאים בלב, ובמיוחד על מסתם פגוע או על חומר תותב.

חיידקים מחלל הפה יכולים להיכנס למחזור הדם, אך בקטרמיה זמנית אינה מתרחשת רק במהלך טיפול שיניים. היא יכולה להתרחש גם במהלך פעולות יומיומיות כגון צחצוח שיניים, ניקוי בין השיניים ולעיסה.

לכן שמירה על בריאות הפה, היגיינת פה טובה וטיפול שיניים סדיר הם מרכיבים חשובים במניעת זיהומים.

האם כל חולה לב נמצא בסיכון לאנדוקרדיטיס?

לא.

לא כל אדם שעבר ניתוח לב או שסובל ממחלת לב צריך לקבל אנטיביוטיקה לפני טיפול שיניים. ההמלצות מגבילות את השימוש באנטיביוטיקה מונעת למטופלים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתוצאה קשה במקרה של אנדוקרדיטיס, ולפני טיפולי שיניים מסוימים.

מי נחשב לקבוצת הסיכון הגבוהה?

מסתם לב תותב או חומר תותב בתיקון מסתם

מטופלים עם מסתם לב תותב או עם חומר תותב ששימש לתיקון מסתם נמצאים בקבוצת הסיכון הגבוהה לאנדוקרדיטיס.

אנדוקרדיטיס בעבר

מטופל שחלה בעבר באנדוקרדיטיס זיהומית נמצא בסיכון מוגבר להישנות המחלה ולכן נכלל בקבוצת הסיכון הגבוהה.

מומי לב מולדים מסוימים

קיימים מומי לב מולדים מסוימים שבהם קיימת הצדקה לפרופילקסיס אנטיביוטית לפני טיפולי שיניים מתאימים. לא כל מום לב מולד נכלל בקבוצה זו.

השתלת לב עם מחלת מסתם

מטופלים לאחר השתלת לב עשויים להיכלל בקבוצת הסיכון כאשר קיימת מחלת מסתם בלב המושתל.

מי בדרך כלל אינו זקוק לפרופילקסיס?

רוב המטופלים עם מחלות לב אינם זקוקים לאנטיביוטיקה לפני טיפולי שיניים לצורך מניעת אנדוקרדיטיס.

• קוצב לב.
• דפיברילטור מושתל (ICD).
• ניתוח מעקפים (CABG).
• צנתור לב כשלעצמו.
• מחלות לב שאינן נכללות בקבוצת הסיכון הגבוהה.
• מפרק ירך או ברך מלאכותי, כשלעצמו.

אילו טיפולי שיניים עשויים להצדיק פרופילקסיס?

גם כאשר המטופל נמצא בקבוצת הסיכון המתאימה, לא כל טיפול שיניים מחייב אנטיביוטיקה.

ההמלצות מתייחסות בעיקר לפרוצדורות הכרוכות במניפולציה של רקמת החניכיים, באזור הרקמות סביב קצה שורש השן או בפריצת רירית הפה.

לכן, אצל מטופל המשתייך לקבוצת הסיכון הגבוהה, פעולות כגון עקירות, טיפולי חניכיים ופעולות דנטליות אחרות הכרוכות במניפולציה של החניכיים או ברירית הפה עשויות להצדיק פרופילקסיס אנטיביוטית.

טיפול שיננית הכרוך במניפולציה של רקמת החניכיים או בדימום עשוי להיכלל אף הוא בקבוצת הטיפולים שלפניהם נדרשת פרופילקסיס אצל מטופל בסיכון גבוה.

מהו הטיפול האנטיביוטי המונע (אנטיביוטיקה פרופילקטית)?

לפי הוראות הרופא בלבד, ורק כאשר יש פעולות הכרוכות בפגיעה ברירית הפה או בחניכיים (למשל עקירות, שתלים, טיפול חניכיים, הקצעות), ורק לאנשים שהוגדרו בתור קבוצת סיכון. אין לקחת אנטיבוטיקה על דעת עצמך!

את התרופה שהרופא רשם יש לקחת שעה לפני הטיפול הנ"ל, חד פעמית.

אמוקסיצילין (מוקסיפן)

התרופה המועדפת במרבית המטופלים המתאימים לנטילה דרך הפה, כמובן בתנאי שאין אלגיה לפניצילין. המינון הוא שני גרם, כלומר 4 כדורים של 500 מ"ג, במנה חד־פעמית, כשעה לפני טיפול השיניים.

אזניל / אזיתרומיצין

במטופלים שאינם יכולים לקבל אמוקסיצילין עקב אלרגיה לפניצילין, ניתן להשתמש באנטיביוטיקה שנקראת אזניל / אזיתרומיצין, 2 כדורים של 250 מ"ג, במנה חד־פעמית, כשעה לפני טיפול השיניים.

קלינדאמיצין / דאלאצין C

בעבר הייתה מקובלת כתחליף לפניצילין, אך פחות מומלצת כיום כטיפול מניעתי לפני טיפולי שיניים, בשל הסיכון לתופעות לוואי משמעותיות, ובמיוחד לזיהום במערכת העיכול הנגרם על ידי Clostridioides difficile.

צפאלוספורינים – צפאלקסין

במטופלים הזקוקים לפרופילקסיס אנטיביוטית ויש להם אלרגיה לפניצילין, אך לא הייתה בעבר תגובה אלרגית מיידית וחמורה כגון אנפילקסיס, אנגיואדמה או אורטיקריה, ניתן להשתמש בצפאלוספורין, שני גרם, כלומר 4 כדורים של 500 מ"ג, במנה חד־פעמית, כשעה לפני טיפול השיניים.

אין לקחת אנטיביוטיקה באופן עצמאי. ההחלטה על הצורך בפרופילקסיס, סוג התרופה והמינון צריכה להיעשות בהתאם למצבו הרפואי של המטופל ולהנחיית הרופא.

האם אפשר לקחת אנטיביוטיקה "ליתר ביטחון"?

לא מומלץ. אנטיביוטיקה עלולה לגרום לתופעות לוואי, תגובות אלרגיות ולעמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה. לכן יש להשתמש בה רק כאשר קיימת אינדיקציה רפואית מתאימה.

האם קוצב לב או ICD מצריכים אנטיביוטיקה?

לא בגלל הקוצב או ה־ICD עצמם.

אם בנוסף לקוצב או ל־ICD קיימת מחלת לב המשתייכת לקבוצת הסיכון הגבוהה, יש להתייחס לאותה מחלה בנפרד.

ומה לגבי מפרק ירך או ברך מלאכותי?

עצם קיומו של מפרק אורתופדי מלאכותי אינו מהווה בדרך כלל סיבה למתן אנטיביוטיקה לפני טיפול שיניים לצורך מניעת זיהום של המפרק.

במקרים מיוחדים, ובעיקר כאשר קיימת היסטוריה של סיבוכים הקשורים למפרק, ניתן לשקול את הצורך בפרופילקסיס לאחר התייעצות עם הרופאים המטפלים.

אפשר לקרוא בהרחבה על הנושא בקישור המתאים: האם צריך טיפול אנטיביוטי לפני טיפול שיניים במטופלים שעברו ניתוח אורתופדי להחלפת מפרק?

איך לשמור על פה בריא כאשר קיימת מחלת לב?

• צחצוח שיניים יסודי לפחות פעמיים ביום, עם משחת שיניים המכילה פלואוריד.
• ניקוי בין השיניים מדי יום, בהתאם להמלצת רופא השיניים או השיננית.
• טיפול אצל שיננית לפחות אחת לשלושה חודשים, בהתאם למצב החניכיים.
• בדיקת רופא שיניים לפחות פעם בשנה, ובתדירות גבוהה יותר כאשר יש צורך.
• פנייה מוקדמת לרופא השיניים במקרה של כאב, נפיחות, דימום משמעותי, הפרשה או חשד לזיהום.

המטרה אינה להימנע מטיפולי שיניים בגלל מחלת הלב, אלא לשמור על חלל פה בריא ככל האפשר ולתכנן את הטיפול הדנטלי בהתאם למצב הרפואי.

חשוב במיוחד לאחר מחלת לב או ניתוח לב

לאחר אירוע לבבי, אשפוז או ניתוח לב, המצב הרפואי והטיפול התרופתי של המטופל עשויים להשתנות משמעותית. לכן חשוב שרופא השיניים יקבל מידע עדכני לפני ביצוע טיפול.

בשלושת החודשים הראשונים לאחר ניתוח לב מומלץ לבצע טיפולי שיניים שאינם דחופים רק לאחר תיאום עם הקרדיולוג או הצוות הרפואי המטפל.

כאשר מתעורר צורך בטיפול דחוף, אין לדחות טיפול הנדרש בשל זיהום או כאב משמעותי. יש ליצור קשר עם רופא השיניים ולתאם את הטיפול עם הרופא המטפל.

התרופות שקיבלתם לאחר האירוע הלבבי חשובות מאוד

לאחר מחלת לב, אשפוז או ניתוח לב עשויות להתווסף תרופות חדשות, וחלקן עשויות להשפיע משמעותית על הטיפול הדנטלי.

במיוחד חשוב לעדכן את רופא השיניים אם אתם נוטלים תרופות נוגדות קרישה או נוגדות טסיות, וכן כל תרופה אחרת שנוספה לאחר האירוע הלבבי או הניתוח.

אין להפסיק תרופה נוגדת קרישה או נוגדת טסיות על דעת עצמכם לפני טיפול שיניים.

מה עליי לספר לרופא השיניים?

• האם יש לכם מסתם לב תותב.
• האם חליתם בעבר באנדוקרדיטיס.
• האם יש לכם מום לב מולד.
• האם עברתם תיקון של מום לב באמצעות חומר תותב.
• האם עברתם השתלת לב.
• האם יש לכם קוצב או ICD.
• אילו תרופות אתם נוטלים.
• האם קיימת אלרגיה לאנטיביוטיקה.

אם אינכם יודעים מהו סוג המום או המסתם, אין צורך לנחש. במקרה של ספק ניתן לבקש מהקרדיולוג או מהמרכז שבו בוצע ניתוח הלב מידע רפואי מדויק ולמסור אותו לרופא השיניים.

שאלות נפוצות

סיכום