טיפולי סרטן ובריאות הפה

כיצד כימותרפיה והקרנות משפיעות על חלל הפה?

לא כל טיפול אונקולוגי משפיע על הפה באותה צורה. ההשפעה תלויה בסוג הטיפול, במינון, באזור המטופל, במצבו הכללי של המטופל ובגורמים נוספים.

כימותרפיה

כימותרפיה עלולה לפגוע בתאים המתחלקים במהירות, ובהם התאים המרכיבים את ריריות הפה. בנוסף, חלק מהטיפולים עלולים לגרום לירידה במספר תאי הדם הלבנים ולפגיעה זמנית בתפקוד מערכת החיסון.

כתוצאה מכך עלולים להופיע:

• דלקת ופצעים בריריות הפה – מוקוזיטיס.
• כאבים ורגישות בחלל הפה.
• שינויים בחוש הטעם.
• יובש בפה.
• זיהומים בפה.
• נטייה מוגברת לדימום כאשר ספירת הטסיות נמוכה.
• האטה בריפוי של רקמות הפה.

לא כל מטופל יפתח את כל התופעות הללו, וחומרתן משתנה בהתאם לטיפול ולמצבו האישי.

הקרנות לאזור הראש והצוואר

ההשפעה של הקרנות על חלל הפה תלויה מאוד באזור שקיבל קרינה ובמינון.

כאשר בלוטות הרוק נחשפות לקרינה, עלולה להיגרם ירידה משמעותית בהפרשת הרוק – מצב הנקרא קסרוסטומיה (Xerostomia).

הרוק ממלא תפקיד חשוב בהגנה על השיניים והריריות: הוא מסייע בניקוי חלל הפה, באיזון החומציות ובשמירה על סביבת פה תקינה.

כאשר כמות הרוק יורדת, עולה הסיכון לעששת, לזיהומים ולפגיעה בנוחות, בלעיסה, בדיבור ובבליעה.

הקרנות לאזור הראש והצוואר עלולות לגרום גם לשינויים ארוכי טווח ברקמות, בשרירי הלעיסה ובעצם הלסת. חלק מההשפעות עלולות להימשך זמן רב לאחר סיום הטיפול.

מהם הסיבוכים העיקריים בחלל הפה?

מוקוזיטיס – דלקת ופצעים ברירית הפה

מוקוזיטיס היא דלקת של הריריות שעלולה להופיע במהלך טיפולים אונקולוגיים מסוימים. היא יכולה לגרום לאודם, צריבה, רגישות, כאבים וכיבים בפה, ולעיתים להקשות על אכילה ושתייה.

הטיפול מתמקד בשמירה על היגיינת הפה, הפחתת גירוי וטיפול מתאים בכאב ובסיבוכים הנלווים.

יובש בפה – קסרוסטומיה

יובש בפה נפוץ במיוחד לאחר הקרנות לאזור הראש והצוואר כאשר בלוטות הרוק נחשפו לקרינה.

יובש משמעותי עלול לגרום:

• לעלייה בסיכון לעששת.
• לקושי בלעיסה ובבליעה.
• לשינויים בחוש הטעם.
• לצריבה או אי־נוחות בריריות.
• לעלייה בסיכון לזיהומים.
• לקושי בדיבור.

לאחר כימותרפיה היובש עשוי להשתפר עם הזמן. לאחר הקרנות לראש ולצוואר, ההחלמה של בלוטות הרוק עלולה להיות חלקית בלבד.

עששת

ירידה משמעותית בכמות הרוק מפחיתה את ההגנה הטבעית על השיניים. כאשר היובש משולב עם שינויים בתזונה, ירידה בתיאבון או קושי לשמור על היגיינת הפה, הסיכון לעששת עלול לעלות באופן משמעותי.

לכן, במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה, מניעת עששת באמצעות פלואוריד, היגיינת פה ומעקב מקצועי היא חלק חשוב מהטיפול.

זיהומים בחלל הפה

פגיעה בריריות וירידה בתפקוד מערכת החיסון עלולות להגדיל את הסיכון לזיהומים. הזיהומים יכולים להיות חיידקיים, פטרייתיים או נגיפיים.

הגבלה בפתיחת הפה – טריסמוס

לאחר הקרנות לאזור הראש והצוואר עלולים להתפתח שינויים ברקמות ובשרירי הלעיסה, העלולים לגרום להגבלה בפתיחת הפה.

במטופלים המתאימים לכך ניתן לשלב תרגילי תנועה ופתיחה של הלסת כחלק מתוכנית השיקום.

פגיעה בעצם הלסת – אוסטאורדיונקרוזיס

לאחר הקרנות לאזור הלסת קיים סיכון לפגיעה מאוחרת ברקמות ובעצם באזור שקיבל קרינה. מצב זה נקרא אוסטאורדיונקרוזיס (Osteoradionecrosis – ORN).

לכן פעולות כירורגיות באזור שקיבל קרינה, כגון עקירת שיניים, דורשות תכנון וזהירות מיוחדים. ההחלטה תלויה בין היתר באזור ובמינון הקרינה, במצב השן ובמצבו הכללי של המטופל.

שלב 1 – לפני תחילת הטיפול האונקולוגי

חלון ההזדמנויות החשוב ביותר

אחד הדברים החשובים ביותר שניתן לעשות הוא לבצע בדיקת שיניים לפני תחילת הטיפול האונקולוגי.

כאשר ניתן, מומלץ לבצע את הבדיקה מספיק זמן מראש כדי לאפשר אבחון, תכנון וטיפול בבעיות הדורשות התערבות. במקרים רבים, הקדמת הבדיקה במספר שבועות מאפשרת לרופא השיניים ולצוות האונקולוגי לתכנן את הטיפול בצורה בטוחה ונכונה יותר.

מה כולל הביקור?

בדיקה קלינית וצילומי רנטגן לפי הצורך

מטרת הבדיקה היא לזהות עששת, דלקות חניכיים, מוקדי זיהום, בעיות בשורשי השיניים, שיניים שבורות או בעלות פרוגנוזה ירודה ותותבות או מכשירים העלולים לגרום טראומה לריריות.

טיפול במוקדי זיהום

בהתאם למצב הפה ולתוכנית האונקולוגית, ניתן לטפל בבעיות קיימות כגון עששת, מחלות חניכיים, בעיות אנדודונטיות ומוקדי זיהום אחרים. המטרה היא לצמצם ככל האפשר את הסיכון להתפתחות בעיה דנטלית משמעותית במהלך הטיפול האונקולוגי.

תכנון לגבי שיניים בעלות פרוגנוזה ירודה

כאשר מתוכננות הקרנות לאזור הראש והצוואר, חשוב במיוחד לבצע תכנון מוקדם. ההחלטה אם שן זקוקה לעקירה אינה אוטומטית. יש להביא בחשבון את מצב השן, מיקום השן, אזור הקרינה, מינון הקרינה ולוח הזמנים של הטיפול האונקולוגי.

טיפול אצל שיננית

ניקוי מקצועי והפחתת פלאק ואבנית מסייעים בהפחתת הדלקת ובשמירה על סביבת פה בריאה.

הדרכה אישית להיגיינת הפה

זהו שלב חשוב מאוד. במהלך הטיפול האונקולוגי עלולים להיות ימים שבהם העייפות, הכאבים או הרגישות בפה מקשים על שמירה על שגרת היגיינה רגילה.

לכן חשוב להתאים מראש מברשת שיניים, משחת שיניים, אמצעי ניקוי בין־שיניים, אמצעים להקלה על יובש הפה, תכשירי פלואוריד במידת הצורך ושגרת טיפול שניתן יהיה לבצע גם בתקופות קשות יותר.

הסרת גורמי גירוי וטראומה

במידת האפשר יש לטפל בגורמים העלולים לפצוע את הריריות, כגון שוליים חדים של שיניים או שחזורים, תותבות שאינן מתאימות ומכשירים אורתודונטיים העלולים לגרום גירוי.

שלב 2 – במהלך הטיפול האונקולוגי

המטרה: מניעה, היגיינה ושליטה בסיבוכים

במהלך הטיפול האונקולוגי יש להתאים את הטיפול הדנטלי למצבו הרפואי של המטופל ולתוכנית האונקולוגית.

במקרים רבים נעדיף למנוע טיפולים פולשניים שאינם הכרחיים בתקופה שבה הגוף מתמודד עם הטיפול, ולבצע כל התערבות נדרשת בתיאום עם הצוות האונקולוגי.

היגיינת פה יומיומית

צחצוח עדין אך יסודי

שמירה על ניקיון השיניים והחניכיים חשובה גם במהלך הטיפול. בדרך כלל מומלץ להשתמש במברשת שיניים בעלת סיבים רכים ולצחצח בעדינות, בהתאם למצב הריריות ולהנחיות הצוות המטפל.

אם סיבי המברשת גורמים לגירוי, ניתן לרכך אותם במים חמימים.

ניקוי בין־שיני

ניקוי בין השיניים חשוב, אך יש להתאים אותו למצב הרפואי. כאשר קיימת ירידה משמעותית בספירת הטסיות או נטייה לדימום, יש לקבל הנחיות אישיות מרופא השיניים ומהצוות האונקולוגי.

משחת שיניים

מומלץ להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד ובעלת טעם עדין שאינו גורם לצריבה או גירוי. במקרים מסוימים ניתן להעדיף משחת שיניים ללא SLS, בהתאם לרגישות האישית.

התמודדות עם יובש בפה

כאשר קיימת קסרוסטומיה ניתן להיעזר במספר אמצעים:

• שתייה בלגימות קטנות לאורך היום.
• תחליפי רוק בצורת ג'ל או תרסיס.
• מסטיק או סוכריות ללא סוכר, כאשר הדבר מתאים למטופל.
• הימנעות ממוצרים הגורמים לצריבה או מחמירים את היובש.
• שמירה קפדנית במיוחד על היגיינת הפה והגנה מפני עששת.

שטיפות פה

במקרים של רגישות או מוקוזיטיס ניתן להשתמש בשטיפות פה עדינות שאינן מגרות את הרירית.

תמיסות המבוססות על מים, מלח וסודה לשתייה משמשות בחלק מפרוטוקולי הטיפול התומך בחולי סרטן.

בכל מקרה, מומלץ להימנע משטיפות פה הגורמות לצריבה או מחמירות את תחושת היובש.

תזונה בזמן הטיפול

כאשר חלל הפה רגיש, מומלץ לבחור מזונות שאינם גורמים כאב או גירוי.

לעיתים יהיה נוח יותר לבחור מזון רך, לח, בטמפרטורה נעימה ופחות חומצי, שאינו חריף.

אם קיימים קושי משמעותי באכילה או בבליעה, ירידה במשקל או התייבשות, חשוב לעדכן את הצוות האונקולוגי ולשקול ייעוץ תזונתי מתאים.

תרגילים לפתיחת הפה

במטופלים העוברים הקרנות לאזור הראש והצוואר, ניתן לשלב במקרים המתאימים תרגילים לשמירה על טווח התנועה של הלסת. המטרה היא להפחית את הסיכון להתפתחות הגבלה משמעותית בפתיחת הפה.

את התרגילים יש לבצע בהתאם להנחיות הצוות המטפל.

שלב 3 – לאחר סיום הטיפול

הטיפול האונקולוגי הסתיים – אבל המעקב הדנטלי ממשיך

סיום הכימותרפיה או ההקרנות אינו בהכרח סוף ההשפעות על חלל הפה.

במיוחד לאחר הקרנות לאזור הראש והצוואר, יובש בפה, עששת וסיבוכים ברקמות ובעצם עלולים להמשיך להופיע גם זמן רב לאחר סיום הטיפול.

מעקב קבוע אצל רופא השיניים והשיננית

תדירות המעקב נקבעת בהתאם למצב הפה ולרמת הסיכון האישית. במטופלים עם יובש משמעותי או סיכון מוגבר לעששת, ייתכן שיהיה צורך במעקב תכוף יותר.

המשך הגנה באמצעות פלואוריד

מטופלים הסובלים מיובש פה משמעותי או נמצאים בסיכון גבוה לעששת עשויים להזדקק להמשך טיפול פלואוריד מקומי בריכוז טיפולי. הפרוטוקול נקבע באופן אישי בהתאם למצב השיניים ולמידת הסיכון.

לפני עקירה או טיפול כירורגי – חשוב לעדכן

אם עברת הקרנות לאזור הראש והצוואר, חשוב שכל רופא שיניים שמטפל בך בעתיד יידע על כך.

לפני עקירה, השתלה או פעולה כירורגית אחרת יש להעריך את אזור הקרינה, מינון הקרינה, הזמן שחלף מהטיפול, מצב השן והעצם ומצבך הרפואי הכללי.

במקרים מורכבים עשויה להידרש התייעצות עם מומחה לרפואת הפה, כירורגיית פה ולסת או הצוות האונקולוגי.